לוח המשווה בין מקרים בין מדינות
מספר המקרים לכל אוכלוסיית 100,000 הוא דרך סטנדרטית למדידת שכיחות. זה מאפשר השוואה בין אוכלוסיות שונות.
דף זה מנסה לאפשר השוואה בין מדינות על ידי הצגת נתונים רשמיים לשנה האחרונה הזמינה.
חשוב להבין כי דרכי איסוף מספר המקרים ואמצעי האבחון שלהם משתנים מאוד בין מדינות ולעתים קרובות גם אזורים בתוך מדינות.
מטרת עמוד זה להדגים את ההבדלים והקושי בשימוש בדמויות כאלה כדי לתאר את השכיחות האמיתית של שיעול.
מדינה
מקרים ל- 100,000
אוסטרליה
אַנְגלִיָה
ארה"ב
קנדה
צרפת
ניו זילנד
גרמניה
איטליה
הולנד
נורווגיה
פולין
דנמרק
50.3 (2018)
5.2 (2018)
4.1 (2018)
9.8 (2017)
לא נאספו נתונים דומים
56.5 (2018)
15.3 (2014)
0.3 (2014)
47.9 (2014)
59.4 (2014)
5.5 (2014)
13.5 (2014)
מדינות עשויות לספור מקרים לפחות בשתי דרכים שונות. ראשית, דרכו המיושנת של רופא או אחות המאבחנים את המחלה ומחויבת כחוק ליידע את הרשות הרלוונטית אשר לאחר מכן מעבירה את המידע למרכז לאומי השומר על הספירה.
לצד זה או בנוסף, מדינות עשויות לספור אישורי מעבדה לזיהום שעלת. מדינות רבות רואות באחרונה את הנתונים העדיפים.
יש מדינות שאינן אוספות נתונים סטטיסטיים לאומיים, רק אזורים, שכל אחת מהן עשויה לרשום נתונים בצורה שונה.
יש מדינות שהחלו רק לאחרונה באיסוף נתונים.
אין חובה להודיע בצרפת. במקום זאת יש רשת של רופאי ילדים ובקטריולוגים בבתי חולים שעוקבים אחר המחלה ומדווחים למכון פסטר.
לרופאים במדינות שונות יש עמדות שונות למדי לחובתן הסטטוטורית להודיע.
חלק מהנתונים לעיל לקוחים מה- דו"ח המרכז האירופי למניעה ובקרה של מחלות בו ניתן לראות את כל נתוני שעלת אירופה עבור כל מדינה במשך השנה האחרונה הזמינה של 2014.
עודכן ונבדק על ידי ד"ר דאגלס ג'נקינסון 22 מאי 2020
