מדינות עשויות לספור מקרים לפחות בשתי דרכים שונות. ראשית, דרכו המיושנת של רופא או אחות המאבחנים את המחלה ומחויבת כחוק ליידע את הרשות הרלוונטית אשר לאחר מכן מעבירה את המידע למרכז לאומי השומר על הספירה.
לצד זה או בנוסף, מדינות עשויות לספור אישורי מעבדה לזיהום שעלת. מדינות רבות רואות באחרונה את הנתונים העדיפים.
יש מדינות שאינן אוספות נתונים סטטיסטיים לאומיים, רק אזורים, שכל אחת מהן עשויה לרשום נתונים בצורה שונה.
יש מדינות שהחלו רק לאחרונה באיסוף נתונים.
אין חובה להודיע בצרפת. במקום זאת יש רשת של רופאי ילדים ובקטריולוגים בבתי חולים שעוקבים אחר המחלה ומדווחים למכון פסטר.
לרופאים במדינות שונות יש עמדות שונות למדי לחובתן הסטטוטורית להודיע.
חלק מהנתונים לעיל לקוחים מה- דו"ח המרכז האירופי למניעה ובקרה של מחלות בו ניתן לראות את כל נתוני שעלת אירופה עבור כל מדינה במשך השנה האחרונה הזמינה של 2014.